סעיף 30 לחוק הבוררות מטיל על הבורר חובת נאמנות כלפי הצדדים להתדיינות. חובה זו הוגדרה בפסיקה כחובה בסיסית של הבורר, הממלא תפקיד בעל אופי שיפוטי. אחד מביטוייה העיקריים של חובת הנאמנות הינה חובת גילוי מלאה כלפי הצדדים לגבי עובדות העלולות ליצור חשש לניגוד-עניינים בו נתון הבורר, בשל קשר שלו (משפחתי/עסקי או כל קרבה ממשית אחרת) עם מי מבעלי-הדין בהתדיינות, או בשל נגיעה לנושא ההתדיינות. על-פי סעיף 11(1) לחוק, הפרת חובת הגילוי מאפשרת לבית-המשפט להעביר את הבורר מתפקידו שכן אין הוא ראוי עוד לאמון הצדדים.
בדצמבר 2010 ניתן בבית-המשפט העליון פסק-הדין בעניין פרשת עיזבון המנוח ג'ק ליברמן. פסק-הדין הטיל על בורר חובת גילוי מלאה כלפי הצדדים להליך הבוררות. חובת גילוי זו דורשת, כי הבורר יחשוף בפני הצדדים כל מידע שיש בו כדי להשפיע על ההליך, לרבות קשריו של הבורר או מי משותפיו למשרד (ככל שקיימים) או של מי מהמועסקים אצלו למי מהצדדים או לבאי-כוחם או לנושא הבוררות. כמו כן, על הבורר לגלות לצדדיםאם קיים חשש לניגוד-עניינים בין ענייניו האישיים לבין ההליך.
בדומה לחובת הגילוי המוטלת על הבורר, הטיל פסק-הדין גם על הצדדים להליך הבוררות חובת גילוי אחד כלפי השני, הדורשת מהם לערוך בדיקה של קשריהם עם הבורר.
לאור האמור, נראה כי לפסק-הדין - השלכות רחבות היקף בנושא חובת הגילוי.
בשונה מסעיף 30 לחוק, שהינו "סעיף סל", כללי הבוררות של בית-המשפט הבין-לאומי לבוררות של לשכת המסחר הבין-לאומית –ICC* מסדירים סוגיה זו ביתר פירוט.
לדוגמא, כלל 7 לכללי ה-ICC קובע הוראה חד-משמעית לפיה כל בורר חייב להיות ולהיוותר בלתי תלוי בצדדים המעורבים בהליך הבוררות,ולצורך כך מחויב הבורר, טרם מינויו, "לחתום על הצהרת אי-תלות ולחשוף בכתב כל עובדות או נסיבות העלולות להיות בעלות אופי שיטיל ספק באי-תלותו של הבורר בעיני הצדדים". הכלל גם מטיל על הבורר חובה אקטיבית לגלות באופן מיידי למזכירות ה-ICC ולצדדים כל עובדה או נסיבות בעלות אופי דומה העלולות לעלות במהלך ההליך.
אין בחוק הבוררות כל הוראה ברוח ההוראות דלעיל.
לאור האמור ובשל חשיבותו הרבה של הסעיף על הליכי הבוררות, סבורני כי ראוי וניתן לאמץ הוראה דומה בחקיקה הישראלית. יישום כללי ה-ICC בעניין זה, עשוי למנוע אי אלו טענות כנגד תלותם של הבוררים, ובכך לסייע להגברת אמון הציבור במערכת המשפט האלטרנטיבית ולשמר את יעילות מוסד הבוררות כמנגנון מהיר להכרעה בסכסוכים. חובת גילוי נאות בכתב מטעם הבורר תיצור, בין היתר, הליך בטוח, מקצועי ויעיל.
משרדנו פנה בנושא למשרד המשפטים, שהסכים עם הרציונאל העומד בבסיס הצעתנו דלעיל, אך לא היה סבור שנדרש תיקון חקיקתי במתכונת המוצעת.
עם כל הכבוד, נראה שמשרד-המשפטים טרם הפנים את מצוקת בעלי-הדין בבוררות, הנאלצים להתמודד עם טענות ניגוד עניינים שמועלות במעמד בו החליט הצד האחר להניח לפתע את האקדח על השולחן, וזאת למרות שהכדורים הוטענו בו זה מכבר.
נכתב ע"י עו"ד מיכל דמסקי, המחלקה המסחרית, משרד עו"ד גדעון פישר ושות'
*עו"ד גדעון פישר מכהן כחבר הנהלת בית-המשפט הבינלאומי לבוררות של ה-ICC וכבורר ב-ICC.
עו"ד גדעון פישר הינו המייסד והשותף הבכיר במשרד עו"ד גידעון פישר ושות', מוסמך במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת קיימברידג'. לעו"ד פישר ניסיון רב אותו רכש בעשרים השנים האחרונות בהן פיתח מומחיות רבה בכל האספקטים הקשורים במשפט מסחרי – עסקי, לרבות התמחות מיוחדת בליטיגציה מסחרית מורכבת, כמו גם בייצוג וניהול בוררויות בינלאומיות בהיקפי ענק אותה רכש במסגרת כהונתו כחבר הנהלת בית הדין לבוררות של לשכת המסחר הבינ"ל ויו"ר וועדת הבוררות הבינ"ל, ICC ישראל.
עו"ד פישר מכהן בתפקידים ציבוריים שונים בין היתר כנשיא הוועדה לקשרי חוץ ויחסים בינ"ל של לשכת עוה"ד בישראל (מחוז ת"א) ,כיו"ר מגבית ויצו ישראל וכנציג ציבור בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות.
